מאכלים פריזאיים שאתם חייבים לטעום כדי להבין

ממאפי פטיסרי מתוקים ועד למנות מלוחות מפנקות – אלה המאכלים שאסור לפספס בפריז.

לחתיכות הקטנות והעסיסיות האלו יש מרקם רך וטעם עדין ועשיר. כל קונכייה מלאה בשילוב מעורר תיאבון של שום וחמאת פטרוזיליה, שנמסה בתנור ויוצאת חמה ומבעבעת. החלזונות מגיעים עטופים במרינדה הטעימה ומוגשים כמתאבן בגודל של ביס אחד. בדרך כלל אוכלים אותם היישר מהקונכייה (עם מלקחיים ומזלג שמגיעים לצד המנה).

נתחים עבים של בשר בקר משויש ורך מבושלים באיטיות בציר שמתבשל בעדינות, עם כמות נדיבה של יין בורגונדי אדום. בתבשיל יש שלל עשבי תיבול ריחניים, גזר, בייקון מלוח, תפוחי אדמה, בצלים ושום – שילוב שמייצר קדרה עשירה, מלאה בטעמים עמוקים וארומה משכרת שתגרום לבטן שלכם לקרקר. כדי להכין את המנה בצורה הכי אותנטית שיש, כדאי להשתמש בבשר הרך של פרות שארולה (Charolais) מאזור בורגונדי.

המאפה החמאתי והאוורירי הזה קיבל את השם שלו בצרפתית בגלל צורת הסהר שמאפיינת אותו. הוא פריך וזהוב מבחוץ ונימוח מבפנים, ואפשר לאכול אותו עם כל מיני מילויים מתוקים ומלוחים: לפעמים עם חמאה וריבה, ולפעמים עם גבינה מותכת וחזיר אם מתחשק משהו יותר משביע. אפשר גם לאכול אותו בלי מילוי בכלל, ואז הטעם החמאתי והמרקם האוורירי מקבלים את כל הפוקוס. אתם גם תמיד יכולים ללכת על קרוב המשפחה המפנק יותר של הקרואסון, שנקרא פן-או-שוקולה (pain au chocolat) – מאפה חמאתי מגולגל עם שוקולד מריר מומס בפנים.

אם עוד לא יצא לכם לאכול קרוק מסייה (Croque monsieur), דמיינו פרוסות חזיר טעימות עם גבינת גרוייר מותכת שנוטפת מבין שתי פרוסות לחם קלויות ופריכות. את הטוסט הטעים הזה טובלים בביצה ומטגנים בחמאה, אבל אפשר גם להגיש אותו ספוג ברוטב בשמל קטיפתי. אם מוסיפים ביצת עין מעל המנה היא הופכת להיות קרוק מדאם, והגרסה הצמחונית נקראת מדמואזל. לא משנה באיזו גרסה תבחרו, כי בטוח תיהנו ממנה מנחמת ומזינה.

מנת הסטייק הנא מורכבת משילוב של בשר בקר באיכות הגבוהה ביותר, בצלים וצלפים, אבל הרכיבים האידאליים למנה הזו משתנים ומגוונים. אחרי שקוצצים את כל הרכיבים, מגישים את המנה במרכז הצלחת, בדרך כלל עם חלמון בודד לא מבושל מעל (שומן הביצה משתלב היטב עם הבשר הרזה). המנה בדרך כלל מוגשת עם צ’יפס או סלט בצד ועם תבלינים ורטבים כמו רוטב וסטרשייר (Worcestershire) וחרדל. הטאצ’ האחרון הוא להוסיף קישוט כמו גרגר הנחלים או לזלף שמן זית, ואז אתם אמורים לערבב את הכל ביחד (כולל החלמון) לפני הביס הראשון.

העוגיות היפות האלו, שמזכירות מרנג, נחות להן בשורות מסודרות בוויטרינה של הפטיסרי. לעוגיות האלגנטיות האלה יש צורה עגולה מושלמת ומרקם חלק במיוחד. כל אחת מהן עדינה ופריכה מבחוץ, ובפנים יש מילוי מתוק וצמיגי שנמס בתוך הפה. במקור זה היה פינוק פשוט בטעם שקדים, אבל אז המאפייה המפורסמת La Maison Ladurée התחילה לראשונה להתנסות עם המתכון המקורי וסללה את הדרך לקשת הטעמים שכולנו אוהבים היום.

טיפ של מקומיים: בהרבה מאפיות פטיסרי יאפשרו לכם לבחור טעמים שונים ולשלב ביניהם. אולי אפילו יתנו לכם לקנות רק מקרון אחד, כדי שתוכלו לקבל טעימה.

הקינוח, שנראה כמו גלגל, הוכן לראשונה ב-1910 כדי לעשות כבוד למרוץ האופניים 'פריז-ברסט-פריז' (Paris–Brest–Paris). המאפה מעוצב בצורת טבעת מעודנת של בצק רבוך ואוורירי, כשלמעלה יש ציפוי שקדים קלויים ואבקת סוכר ובאמצע זילופים תפוחים וראוותניים של קרם פרלין. פריז-ברסט ידוע בתור הקינוח המועדף על רוכבי האופניים והאוהדים שבאים לצפות במרוצים, אבל הוא כבר לא רק פינוק שאוכלים לצד המסלול – אפשר למצוא אותו כמעט בכל פטיסרי.

בדרך כלל הפנקייקים החמים שמושחמים בחמאה גדולים ודקים, והם קנבס ריק שרק מחכה שיעטפו וימלאו אותו במגוון בלתי נגמר של רכיבים. אופציות מתוקות פופולריות כוללות תותים וקצפת, שכבה עבה של שוקולד נוטלה או פשוט סוכר, וחובבי המלוח יכולים להוסיף פירות ים, בשר, ירקות וגבינה מותכת.

מוזגים בלילת ביצה מלוחה לתוך בסיס בצק פריך ואופים עד שמגיעים לתוצאה זהובה ומושלמת. בדרך כלל מוסיפים לתערובת תוספות פופולריות כמו בייקון, גבינה, בצל, תרד או עגבנייה – בכל שילוב אפשרי. התוצאה היא מנה נדיבה ומספקת של פלאן תפוח ועשיר, שחותכים לחתיכות גדולות ומשביעות שכיף לאכול גם כשהן חמות וגם כשהן קרות.

הנזיד הוא מנה קלאסית, בריאה ומזינה מאזור פרובאנס, שמורכבת משילוב של קישוא, חציל, עגבנייה, פלפל אדום, בצל ושום חתוכים גס. צריך לטגן כל אחד מהרכיבים בנפרד לפני שמוסיפים אותם למחבת גדולה עם בזיליקום ורוטב בלסמי ריחני ומלא בטעמים. בדרך כלל מגישים את הנזיד כתוספת, אבל אפשר גם להגיש אותו לצד פסטה, אורז או לחם ולהפוך אותו למנה צמחונית עיקרית טעימה.

האקלר הוא פחזנית מלבנית מבצק רבוך אוורירי, מצופה בזיגוג שוקולד עבה ומלאה בפודינג או בקרם מתוק שזולג בהנאה מכל הכיוונים. את הקינוח המושחת הזה אוכלים בדרך כלל ב’לה גוטה’ (שעת תה צרפתית מסורתית שמתקיימת בשעה 16:00 בכל יום), והוא קיבל את שמו מהמילה 'ברק' בגלל שלרוב הוא נעלם תוך שבריר שנייה.